פסק-דין בתיק ת"ק 37434-05-12

בתאריך 23.3.12, בצומת הרחובות שיבת ציון - המגינים - כייאט שבחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכבו של וגיף אזרייב (להלן: "התובע"), הנהוג על ידו ובין רכבו של סלו רוזנבלום (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו.

בגין התאונה הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע ובסמוך מאוד לאחר קבלתה על ידי הנתבע, הגיש אף הנתבע תביעה כנגד התובע.

שתי התביעות אוחדו והדיון בהן התקיים בתיק זה.

הצדדים חלוקים בשאלה מי מבין שני הנהגים נכנס מהצומת, מכיוון רחוב שיבת ציון לכיוון רח' כייאט, שלא בנתיב המיועד לכך.

לגירסת התובע, הגיע לצומת מרח' שיבת ציון ונעצר בנתיב האמצעי מבין 3 נתיבים, נתיב ממנו ניתן לנסוע ימינה וישר, לרח' כייאט וכן לנסוע שמאלה לרח' המגינים.

עם חילופי האור ברמזור שבצומת, נכנס לרח' כייאט, אך הנתבע, שהגיע משמאלו, בנתיב המיועד לפניה שמאלה בלבד, לכיוון רח' המגינים, נכנס לרח' כייאט ופגע בו.

לגירסת הנתבע, יצא מהצומת כשהוא נוסע באותו נתיב אמצעי ואילו התובע, שעמד קודם לכן מימינו, בנתיב הימני הקיצוני המיועד לפניה ימינה בלבד, לרח' פל ים, לא פנה ימינה אלא המשיך בנסיעתו ישר קדימה, לתוך רח' כייאט, ופגע בו.

לביהמ"ש הוצגו תצלומים של הצומת, נתיבי הנסיעה ומצב הרכבים בזירת התאונה, בסמוך לאחר התרחשותה, אך לאחר שהנתבע כבר הזיז מעט את רכבו לאחור, על מנת לשחרר את הדלת השמאלית קדמית של רכב התובע, כך שזה יוכל לצאת מרכבו.

מהתצלומים שהוגשו, עולה כי רכבו של התובע נמצא ברח' כייאט, במרכזו של הנתיב הימני מבין שני הנתיבים שברח' כייאט וכאשר נתיב זה הינו המשכו של הנתיב הימני הקיצוני שלפני הכניסה לצומת, מכיוון רח' שיבת ציון.

מאידך, רכב הנתבע נמצא בנתיב השמאלי שברח' כייאט, הוא המשכו של הנתיב האמצעי שברח' שיבת ציון, לפני הכניסה לצומת.

משמע, צודק הנתבע בגירסתו כי התובע נכנס לצומת מהנתיב הימני הקיצוני, הוא הנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד, לכיוון רח' פל ים והנני קובעת כי גירסתו זו של הנתבע מקובלת עליי.

בנסיבות אלה, לא הוכחה מידתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע ולא הוכחה אחריותו לקרות התאונה ולתוצאותיה, כך שאינו חייב בפיצוי התובע בגין נזקיו.

לעניין טענות הנתבע כנגד התובע, כמפורט בכתב תביעתו שלו, אכן הנתבע גרס כי בתאונה נגרמו לו נזקים, אך לא הוכיחם בכל ראיה שהיא.

לא הוגש דו"ח שמאי ואף לא הוגשה חשבונית תיקון או אף הערכת מחיר לגבי תיקון הנזקים ברכב הנתבע.

משמע, אף תביעתו שלו כנגד התובע לא הוכחה.

אשר על כן, הנני דוחה את שתי התובענות שבתיק זה.

לא מצאתי מקום לחייב מי מהצדדים בהוצאות.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.